עמוד הבית דבר העורך מוזיאונים גלריות מידעונים תרומות  (לפי סעיף 46)

אתי לב / המדיום הוא הגשר

חגיגת הצבע והצורה במחול מרקמים, במקצב ובסדר מאורגן, שקורא תיגר על הכאוס ומגדיר מחדש מושגים של יופי. זו ההרגשה שמתקבלת במפגש עם גוף עבודותיה של לב. לב צועדת עם מכחוליה וכלי עבודתה על הנתיב האקספרסיוניסטי המופשט, זה אשר נקרא בשנות ה- 50 'טשיזם'. מלשון טש, שהוא כתם, ועיקר עניינו הוא ההפשטה נטו. אין אובייקט. הצבע מדבר את עצמו, יחד עם המרקם, המיקום שלו, הצבעים השכנים, הפורמט, הגודל, הארגון, והסדר האמתי שנוצר מתוך אי סדר לכאורה. פרץ של כתמים, נחשולי צבע, מאגרי רגש שבעבורם 'המדיום הוא המסר' כדברי מקלוהן, ו'המדיום הוא גם הגשר', כדבריי. נראה שלב מציגה כאן אספה של עבודות שבהם הרגש הוא לב ליבו של העניין. היצר, הספונטניות, האינטואיטיביות כמו משהו שנשען על מאגרי זיכרונות מתוך מעמקי תת המודע. דומה למה שנאמר על עבודותיה של לאה ניקל, ציירת חשובה שאליה מהדהדות עבודות אלה "הנפש רשומה בגוף, הגוף רוקד את הציור". לב היא אמנית שמציירת בחופש את החופש. מהדהדת לזרמים של הציור המופשט, אקספרסיוניזם מופשט, ואולי גם אמנות פעולה בזעיר אנפין. בציוריה אין אובייקטים לכאורה, גם לא פיגורות מזוהות. עיקר עניינם של גוף עבודות אלה עוסק ונוגע בערכים ציורים, הלקוחים מאוצר המילים של שפת האמנות; צבע, צורה, מרקם, מקצב, קומפוזיציה. נראה שהיד והמכחול מייצרים תווים ומנגינה, כסוג של פרטיטורה לריקוד של הצבע, אמרנו "הגוף רוקד את הציור" מלכתחילה ובדיעבד. ובתוך כל המהומה השקטה, שבה אין אובייקטים, ניתן בכל זאת לזהות, אם נרצה, רק אם נרצה, נופים אורבניים. רמזים לדלתות, חלונות, בתים, מבנים, שערים. אינך יודע אם הציירת רואה נופים במציאות ומפשיטה אותם מצורתם המוכרת, התומכת בייצוג המציאות, או שמא אלה נוצרים בעצמם מתוך השיח המתקיים בין היוצרת – הצבע – הבד – בציור המתהווה. כך או כך, אין זה משנה, מתקבלת כאן שפה ציורית שופעת, שפועלת בשכל מתוך הרגש. אישה, אמנית יוצרת, כאילו אומרת, או זועקת מתוך ציוריה " אל תשאלו מה ציירתי, כי לא ציירתי משהו, ציירתי ציור?" לב מציירת ציורים באמצעים הטבעיים ביותר שנועדו לשם כך, אין היא מתכוונת לכפוף את הצבע לתאר משהו אחר, אלא את עצמו בלבד על כל הווריאציות המתאפשרות ממנו. בשפה ציורית אביבית, עליזה משהו, היא הופכת את מה שנראה 'לא מסודר', לסדר שיש לו קודים משלו, ומראה כיצד ניתן לזהות את היופי שבתוהו, בעת שהיא מניחה לדברים שצצים (גם אם בהשראת מציאות כל שהיא), פשוט להיות. ד"ר נורית צדרבוים להמשך קריאה

כל הזכויות שמורות לכאן - מציאות ישראלית באומנות

סייבורג מחשבים - בניית אתרים