שושני, שאינה יוצרת צעירה בשנים, פורצת את גבולות המוכר *הידוע והמקובל ושועטת אל מרחבי העולם החדש, הדיגיטלי כדי להפיק את יצירתה. זו המנהלת שיח בין המילה והצורה, בין שיר וציור. בגוף עבודות אלה רוויות הצבע והתנועה, אתה לא תבקש לגעת במרקם, או להריח את הצבע, או לקבוע את גודל היצירה. אתה ניצב מול היצירה שבה הצבע נמהל בדרכו זה אל תוך זה, פורץ דרכים ובו בזמן קובע גבולות. היצירה שבה נוצרים דימויים המשלבים אדם וטבע, אדם ונוף, אדם *וסיפור. הצבע גועש ושועט, הצורות מתערבלות והציור נוצר. אם אין בעבודות אלה ריח הצבע המסורתי, תוכל למצוא בהם את ריח ואת רוח הזמן. להמשך קריאה
|
