עמוד הבית דבר העורך מוזיאונים גלריות מידעונים תרומות  (לפי סעיף 46)

צבי לחמן במשכן לאמנות עין חרוד

כותרת תערוכתו של צבי לחמן, "פָּנִים אֶל פָּנִים", משקפת את ריבוי פניה ומשמעויותיה של יצירתו: פנים לנוכח מי? פנים אל מול האל? מול פני אנוש? ואולי לנוכח האין? התערוכה מוצגת בציר המרכזי של המשכן לאמנות, המכונה "אולם העמודים". הוא הוקם ב-1953 ונועד לתצוגת יצירות פיסול, ואכן שימש שנים רבות למטרה זו. איכויותיו נוסכות על הפיסול המסיבי, האקספרסיבי והנפחי של לחמן –היוצר את הפסל ואת סביבתו כמקום או כמרחב מפולש – ממד פרשני נוסף. לחמן שב ומעלה בעבודותיו שאלות על ההתנגשות בין המסורת היהודית של "לא תעשה לך" לבין מסורת האמנות המערבית הנוצרית. התחבטויות אלה, המותחות את גבולות הפיסול הפיגורטיבי המערבי, ניכרות בקומפוזיציות המכליאות בין מוטיבים נוצריים למיתוסים המקראיים שעליהם גדל, וקושרות בינם ובין צמתים ביוגרפיים שעיצבו את חייו. שלוש העבודות הניצבות במרכז התערוכה – עקדה (1983–1990), אייכה (2002–2003) ונשיאה (2013–2014) – משמשות כאבני דרך בפענוח יצירתו של לחמן. בשלושתן אפשר לזהות התמודדות עם נושא הפייטה בראי מקורותיו היהודיים. כל אחת מהעבודות מאפשרת למתבונן לעקוב אחר הפיסול שלו כמהלך כפול: במוקד הפסל ניצבת תמיד דינמיקה אנושית, בחתירה להבנת מקומו של האדם בעולם, אך בד בבד הפסל נתפס כמרחב של יחסים מופשטים היוצרים מקום. בנוסף, מוצגים בתערוכה פסלי ראש, שהתגבשו במשך עשרות שנים כערוץ נפרד ביצירתו של לחמן. אלה מתפקדים בהצבה הנוכחית כצופים דוממים או כעדים אילמים למופעים של עקדה, פייטה ולידה. הטקסטורות של ראשים אלה, שחלקן מזכירות גיאולוגיה של נוף מדברי, יכולות להתבאר כניסיון לסמן רגעים בהיסטוריה של האנושות דרך שרידים דמויי מגמה, חורבות ומצבי צבירה משתנים. במחוות האנושיות ובמבטים הבוקעים מהם, ראשים-עדים אלה מחזירים מבט לצופה, הנעשה גם הוא לאחד העדים. התמודדות עם ראייה ועיוורון נוכחת גם בציורים גדולי הממדים המוצגים בתערוכה, וכן בעבודה מה לא ראינו? המוצגת באולם העליון. עבודה זו, בהשראת ציורו של פיטר ברויגל האב, משל העיוורים (1568), התגבשה ונוצרה לקראת התערוכה הנוכחית. יצירתו של לחמן ניזונה מרוח הזמן ומאיכויות המקום שבו הוא חי ופועל, אך בה בעת ניכרת בה גם חתירה מתמדת אל מעבר לרגע, למקום ולזמן. הדינמיקה בין רישום, ציור ופיסול מבליטה את התהליכיות כהיבט מרכזי ביצירתו. תחביר העבודות שלפנינו – המתאפיין בתנועה בין סופי לאינסופי, בין נצח ורגע, בין ראייה ועיוורון – מציע התחקות אחר ריבוי פניו של הזמן, הקבוע והמורגל ועם זאת משתנה ללא הרף. אוצר: יניב שפירא להמשך קריאה

כל הזכויות שמורות לכאן - מציאות ישראלית באומנות

סייבורג מחשבים - בניית אתרים